סצנה אהובה עלי - ג'ים קארי וקייט וינסלט חוזרים לזכרון הכי מביך שלו. הוא שוכב במיטה שלו ומאונן ואמא שלו נכנסת. קייט לידו (בזכרון) מתפקעת מצחוק. הכוח של לקחת מישהו קרוב איתנו לזכרונות הילדות הבודדים שלנו.
האמת שאני לא חובבת גדולה של המלצות סרטים. אני לא אוהבת לקרוא על הסרט שאני הולכת לראות, כמו שאני לא אוהבת לקרוא את המאחורה של הספר. אני בודקת שזה לא סרט אימה, ואם זה סרט אלים אני מעדיפה לדעת מראש, וזהו. אבל בכל זאת אחרי שאני רואה סרט טוב אני אוהבת להמליץ עליו ולגרור עוד אנשים ללכת אליו (ובקולנוע!) אז אני מנצלת את הפלטפורמה הזאת בשביל זה. תהנו!!
לסבית גאה ואימא רדיקלית לשלוש בנות, חיה עם בת זוג וגרושה מגבר. עקרת בית למופת עם בית מבולגן ותזונה לא מאוזנת (אבל מהנה). הדבר שאני עושה הכי טוב זה להעלות רעיונות, ולקוות שמישהו יעשה איתם משהו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה